Daf 10b
הָיְתָה אִמּוֹ אֲנוּסַת אָבִיו, וְנִשֵּׂאת לְאָחִיו מֵאָבִיו, וּמֵת — זוֹ הִיא אִמּוֹ שֶׁפּוֹטֶרֶת צָרָתָהּ.
Rachi (non traduit)
היתה אמו אנוסת אביו ונשאת לאחיו מאביו. קידושין תופסין בה ואפילו לר' יהודה הקידושין תופסין בחייבי לאוין וכשמת נמצא' צרתה צרת ערוה ופטורה:
וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁנוּ חֲכָמִים בְּמִשְׁנָתֵנוּ ''חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה'', יֵשׁ לָנוּ לְהוֹסִיף שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה כְּגוֹן זוֹ. אֲמַר לֵיהּ רֵישׁ לָקִישׁ לְרַבִּי יוֹחָנָן: לְלֵוִי דַּאֲמַר ''דְּאִי'' נָמֵי קָתָנֵי — לִתְנֵי: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וּמֵת בְּלֹא בָּנִים, דְּמִגּוֹ דְּאִיהִי אֲסוּרָה — צָרָתָהּ נָמֵי אֲסִירָא!
Rachi (non traduit)
ללוי דאמר דאי נמי קתני. דהא מתני' רבי יהודה ובדיק לה לוי אמו אנוסת אביו:
וחזר וקדשה. וקידושין תופסין לו בה דאינה עליו אלא בלאו דכתיב אשר לא יבנה את בית אחיו כיון שלא בנה שוב לא יבנה:
ומת בלא בנים. ולו אשה אחרת:
דמיגו דהיא אסורה. לאחים דקיימא עלייהו בכרת לר''ל דאמר לקמן בשמעתין האחין של חולץ חייבין על החלוצה כרת צרתה נמי אסורה:
אֲמַר לֵיהּ: לְפִי שֶׁאֵינָהּ בְּצָרַת צָרָה.
Rachi (non traduit)
לפי שאינה בצרת צרה. דליכא למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחד מן האחין דהא לכולהו אסירא דכל עריות דמתני' על האחד מהם ערוה ועל שאר אחין מותרות ומצי למיתני בה הלכה צרתה ונשאת לאחיו השני אבל הכא כולהו אחין אסירי בתרוייהו:
Tossefoth (non traduit)
לפי שאינן בצרת צרה. הקשה הר''ר משה כהן לר''ש איתא בצרת צרה כגון שנולדו אחים להן אחר שחלץ ליבמתו וקדשה דלא קיימין עלה בלא יבנה כדאמרינן לקמן בסמוך ולוי מיירי בפלוגתא כיון דקתני אנוסת אביו גבי שש עריות בסיפא דהיינו כרבי יהודה וי''ל דבפלוגתא דלא סבר לה לא קמיירי כדפי' לעיל ולוי לא סבר כר''ש באשת אחיו שלא היה בעולמו:
וְלֵימָא לֵיהּ: חַיָּיבֵי לָאוִין הִיא, וְחַיָּיבֵי לָאוִין בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ.
Rachi (non traduit)
ולימא ליה. רבי יוחנן לר''ל חייבי לאוין נינהו האחין על חלוצה זו שחזרה ונפלה לפניהם ולא קיימא עלייהו בכרת דהא איהו פליג עליה דר''ש בן לקיש לקמן ואמר בין שאר האחים בין החולץ אין חייבין על החלוצה כרת ולא על הצרה כרת:
וחייבי לאוין בני חליצה ויבום נינהו. כלומר זקוקה היא להתייבם ואין איסור לאו פוטרה מן החליצה דהא מאחות אשה ילפינן שהיא ערוה וחייבין על זדונה כרת והלכך לא מצי למיתנייה במתני':
לִדְבָרָיו קָאָמַר לֵיהּ: לְדִידִי — חַיָּיבֵי לָאוִין הֵם, וְחַיָּיבֵי לָאוִין בְּנֵי חֲלִיצָה וְיִבּוּם נִינְהוּ. אֶלָּא לְדִידָךְ — חַיָּיבֵי כָּרֵיתוֹת נִינְהוּ. לְפִי שֶׁאֵינָן בְּצָרַת צָרָה.
אִיתְּמַר: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ: הוּא — אֵין חַיָּיב עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת,
Tossefoth (non traduit)
החולץ ליבמתו וחזר וקדשה. וליכא למימר דנקט וחזר וקדשה לאשמועינן דהוא אינו חייב על החלוצה כרת אבל לאו איכא לפי שקדשה דאמרינן בקידושין (דף עח.) מודים במחזיר גרושתו שאם קידש ולא בעל שאין לוקה דרך בנין בית אסרה תורה אלא נקט קדשה משום דאם מת פליגי רבי יוחנן ור''ל אם זקוקה ליבם לאחיו אי לאו ולא נקט וחזר ובא עליה דבהא לא פליגי רבי יוחנן ור''ל דלכולי עלמא אינו חייב על החלוצה כרת וה''ה דהוה מצי למנקט וחזר ובא עליה אחד מן האחין:
וְהָאַחִין — חַיָּיבִין עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת. עַל הַצָּרָה, בֵּין הוּא וּבֵין הָאַחִים — חַיָּיבִין עַל הַצָּרָה כָּרֵת.
Rachi (non traduit)
על הצרה. אם היתה לה צרה ונפטרה בחליצתה של זו דכתיב בית חלוץ הנעל בית אחד הוא חולץ ואין חולץ שני בתים ואותה צרה חמורה לעמוד על כולן באיסור אשת אח בכרת שנפטרה מהן כדמפרש טעמא:
וְרַבִּי יוֹחָנָן אָמַר: בֵּין הוּא וּבֵין הָאַחִין אֵינָן חַיָּיבִין לֹא עַל הַחֲלוּצָה כָּרֵת, וְלֹא עַל הַצָּרָה כָּרֵת. מַאי טַעְמָא דְּרֵישׁ לָקִישׁ? אָמַר קְרָא: ''אֲשֶׁר לֹא יִבְנֶה'', כֵּיוָן שֶׁלֹּא בָּנָה — שׁוּב לֹא יִבְנֶה.
אִיהוּ הוּא דְּקָאֵי בְּ''לֹא יִבְנֶה'', אֲבָל אֶחָיו — כִּדְקָיְימִי קָיְימִי.
Rachi (non traduit)
כדקיימי קיימי. באיסור אשת אח:
Tossefoth (non traduit)
איהו הוא דקאי בלא יבנה. אי לא הוה כתיב לא יבנה הוה אמינא דאפילו הוא על החלוצה בכרת והשתא אייתר לא יבנה לנתקה מכרת ללאו אבל אחין וצרה כדקיימי קיימי ולא קאי לא יבנה עלייהו ותימה דבהחולץ (לקמן יבמות דף מד. ושם) משמע דלא אייתר קרא דלא יבנה אלא איצטריך דלא לחלוץ לחדא ולייבם לחדא דהתם פריך אמתני' דמי שהיה נשוי ב' נשים כו' ולייבם לתרוייהו אמר קרא בית אחיו בית אחד הוא בונה ואינו בונה שתי בתים וליחלוץ לתרוייהו אמר קרא בית חלוץ בית אחד הוא חולץ כו' וליחלוץ לחדא ולייבם לחדא אמר קרא אשר לא יבנה וכו' ולייבם לחדא ולחלוץ לחדא אמר קרא אם לא יחפוץ הא אם חפץ מייבם וכל שאינו עולה לייבום אינו עולה לחליצה ומיהו אית ספרים דלא גרסינן להו ואף לספרים דגרסינן איכא למימר דכי משני בתר הכי הא חפץ מייבם וכל שאין עולה לייבום כו' תו לא איצטריך לא יבנה דלא ליחלוץ לחדא ולייבם לחדא דכיון דאין עולה לחליצה דאין חולץ שתי בתים אינו עולה נמי לייבום והשתא אייתר לא יבנה לנתק מכרת ללאו ובפ' ד' אחין (לקמן יבמות דף לב.) דקאמר אי דמייבם והדר חליץ ה''נ אלא דלמא חליץ ברישא והדר מייבם וקם ליה בלא יבנה התם היינו אליבא דרבי יוחנן דמוקי לא יבנה נמי אצרה אבל לר''ל קם ליה בכרת:

וַעֲלֵהּ דִּידַהּ, הוּא דְּקָאֵי בְּ''לֹא יִבְנֶה'', הָא צָרָה — כִּדְקָיְימָא קָיְימָא.
וְרַבִּי יוֹחָנָן: מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמֵעִיקָּרָא אִי בָּעֵי הַאי — חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי הַאי — חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי — לְהַאי חָלֵיץ, וְאִי בָּעֵי — לְהַאי חָלֵיץ, וְהַשְׁתָּא קָאֵי עֲלַהּ בְּכָרֵת?
Rachi (non traduit)
ור' יוחנן. אמר לך מי איכא מידי דמעיקרא אי בעי האי אח חליץ ואי בעי האי אח חליץ שהרשות ביד כולן ולענין צרתה נמי מעיקרא אי בעי להאי חליץ ואי בעי להאי חליץ והשתא משום דחליץ חד לחדא קאי על צרה בכרת וכן אחיו על כולהו בכרת:
אֶלָּא, אִיהוּ שְׁלִיחוּתָא דְאַחִים קָעָבֵיד, אִיהִי שְׁלִיחוּתָא דְצָרָה קָעָבְדָה.
Rachi (non traduit)
האי שליחותא דידהו עבד. דמעיקרא היה הרשות ביד כולן וכן היא שליחותא דצרה עבדה וכי היכי דהוא עלה בלא יבנה כן על צרתה בלא יבנה וכן האחים על שתיהם:
אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לְרֵישׁ לָקִישׁ: הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ, וּמֵת — צְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין. בִּשְׁלָמָא לְדִידִי, דְּאָמֵינָא חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, הַיְינוּ דִּצְרִיכָה חֲלִיצָה מִן הָאַחִין.
אֶלָּא לְדִידָךְ, אַמַּאי צְרִיכָה חֲלִיצָה?
Rachi (non traduit)
אמאי צריכה חליצה. נהי נמי דקידושין תפסי בה דאיהו לא קאי עלה בכרת מיהו כשמת תיפטר ותצא מן האחים משום ערוה הואיל ובכרת היא עלייהו:
וּלְטַעְמָיךְ, אֵימָא סֵיפָא: עָמַד אֶחָד מִן הָאַחִין וְקִדְּשָׁהּ, אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם. וְאִי חַיָּיבֵי לָאוִין נִינְהוּ, אַמַּאי אֵין לָהּ עָלָיו כְּלוּם?
Rachi (non traduit)
עמד אחד מן האחין וקדשה. שלא קדשה החולץ אלא אחד מן האחין:
אין לה עליו כלום. דאין קידושין תופסין לו בה ואינה צריכה הימנו גט דאין קידושין תופסין בחייבי כריתות:
אָמַר רַב שֵׁשֶׁת: סֵיפָא אֲתָאן לְרַבִּי עֲקִיבָא, דְּאָמַר: אֵין קִידּוּשִׁין תּוֹפְסִין בְּחַיָּיבֵי לָאוִין. וְלִיתְנֵי: לְדִבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא אֵין לוֹ עָלָיו כְּלוּם!
Rachi (non traduit)
סיפא אתאן לרבי עקיבא. ורישא רבנן ומיהו חייבי לאוין הוא דברי הכל:
Tossefoth (non traduit)
וליתני לר''ע אין לו עליו כלום. תימה דבפרק המדיר (כתובות דף עה:) איכא כי האי גוונא דתנן היו בה מומים ועודה בבית אביה האב צריך להביא ראיה נכנסה לרשות הבעל הבעל צריך להביא ראיה ומסיק בגמרא דרישא ר' יהושע וסיפא ר''ג ולא פריך ולימא לדברי ר''ג נאמנת ועל הבעל להביא ראיה ולא הוה צריך למיתני תרי בבי:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source